טיפול זוגי

כמעט כולם מכירים את הסיטואציה בה מתאהבים במישהו שאנחנו לא ממש מכירים. זה בדרך כלל שמהכיתה המגבילה, זה יכול להיות המפקד בצבא וזה יכול להיות כל אדם אחר שאנחנו הופכים אותו למושא אהבתנו וחלומותינו מבלי שכנראה יהיה לו מושג שאנחנו מרגישים ככה, במידה והוא בכלל יודע שאנחנו קיימים. והטעם של האהבה הזאת הוא בדרך כלל מתוק וחמוץ יחדיו. התחושה הזאת של המחשבות הבלתי פוסקות, ההתרגשות הבלתי פוסקת בכל פעם שהוא עובר לידנו והתקווה שאולי יום אחד הוא יהיה שלנו, נשארים אחרי שנים כזיכרון מתוק, העובדה שבסופו של דבר אותו מושא אהבה נשאר רק בתיאוריה הם שהופכים את הזיכרון לחמצמץ.

בדרך כלל האהבות האלו, הלא ממומשות, מסתיימות באחת משני דרכים אפשריות. דרך אחת היא פשוט הזמן שעושה את שלו, יום אחד אתם קמים בבוקר ומגלים שאין שום דבר מאחורי אותם רגשות לאותו מושא אהבה שאתם כלל לא מכירים. אפשרות שנייה היא שיום אחד מושא האהבה יהפוך לאהבה ממושמשת ויכול להיות שזה ילך או שברגע שאותו מושא אהבה יקבל פנים וצורה ממשית בסופו של דבר אנחנו כבר לא נרצה את אותה האהבה בחיינו ונבין שאהבה הזאת הייתה סתמית. בכל מקרה רוב האהבות הלא ממומשות שהיו לנו בחיים הם משהו שהסתיים, כי במידה וזה לא היה מסתיים סביר להניח שלא היינו כל כך מתענגים על הזיכרונות הנובעים מהן.

כשמתבגרים בדרך כלל נהיים יותר רציונאליים ומפסיקים להיתפס על מושאי אהבה שלא ניתן לממש ונתחיל לחפש בני זוג פוטנציאלים, אנשים שנוכל לאהוב מקרוב ולממש את אהבותינו איתם והאהבה למושאי אהבה שאנו לא מכירים, אומנם יכולה לקרות אבל בדרך כלל לא תימשך ותגיע למצב קיצוני של רגשיות כמו שזה יכול לקרות אולי בגילאי העשרה ובתחילת גיל העשרים.