חופשי זה לגמרי לבד?
אז נכון שהלגיטימציה להיות רווקים עד גילאים יותר מאוחרים מבעבר עלתה בשנים האחרונות בצורה משמעותית ואנשים רוצים להספיק עוד כמה דברים לפני שהם ממהרים להתחייב ולקשור את עצמם לקשר זוגי מחייב ולחיי משפחה דורשניים. העניין הוא שלפעמים אנשים כבר לא יודעים מתי לעשות סטופ ולוותר על החופש ועל התענוגות הטמונים בחיי הרווקות ומגיעים לגילאים מאוד מאוחרים כשהמוסד נישואים או קשר מחייב רחוק מהם אלפי שנות אור. השאלה אם זה שווה את ההזדקנות לבד שיכולה להפוך בקלות לחלק מהמשוואה הזאת.
אנשים רבים יגידו וינפנפו בגישת חיים על פיה כל יום יגיע בשעתו ומי יודע מה יהיה מחר ואם הם בכלל יזכו להגיע לגיל זקנה, כרגע הם בסדר עם עצמם וטוב להם ככה וזה מה שחשוב חוץ מזה שהאמת היא שלא בהכרח הם גם ירגיש שמשהו חסר להם בחיים שלהם ומבחינתם יהיה מדובר בחיים שלמים ומלאים של לבד. הכול כמובן תלוי בסיבה בגינה הם לבד, הם זה מתוך בחירה ורצון רציונאלי או אולי זה מתוך פחד או פגיעות עבר שמפריעות לאותם אנשים לשוב ולהיכנס לקשר זוגי. כנראה שהאנשים שנמצאים לבד מתוך בחירה יהיו הרבה יותר שלמים עם ההחלטה שלהם ופחות ירגישו שמשהו באמת חסר להם בחיים מאשר האנשים שנמצאים לבד מתוך פחד או מתוך פגיעות עבר שהם מפחדים שיחזרו שוב ולא מוכנים לקחת את הסיכון הזה.
אז כנראה שלהיות חופשי זה לא אומר בהכרח להיות לבד, כי אם אתה נמצא בזוגיות שהיא טובה ואתה פתוח עם בן או בת הזוג שלך ושנכם מאפשרים אחד לשנייה להיות הם בלי צורך עז ומתמיד לנסות לשנות אותם. בסופו של דבר תוכל להרגיש חופשי ומאושר הרבה יותר מאשר אם תהיה לבד ומתוסכל, שזה גם אולי סוג של חופש, אבל מי באמת רוצה או צריך סוג של חופש מממורמר שכזה?
